Search
ילדות במעברה: סחייק-אלעני גאולה
- אורית סיטון
- Aug 29, 2017
- 1 min read
אם יש משהו שאותו לא אשכח כל חיי היה זה יומנו הראשון במעברה יום חרף סגרירי ואפל. זמן לא רב קדם לכן עלינו לארץ מעירק, שם גדלתי עד גיל תשע. עם עלייתנו ארצה הועברנו למעברה על גבי ארגז של משאית, הנסיעה נמשכה שעות ולא הייתה קלה, הרגשנו כמו עדר כבשים. מסביב היו מוטלים המזוודות והתיקים שהיו כל הרכוש שהצלחנו להביא מעירק. אחי הקטנים בכו כל הדרך - מקUר, מעיפות, ומהרעב שלא הפסיק להציק. הגענו, ולא ידענו לאן. היינו עולים חדשים שלא יודעים את השפה ולא היה לנו מושג היכן אנו נמצאים. כשירדנו מהמשאית ראינו שטח שומם ובו פחונים.
Comments